מחשבות
      לחופו של אוקיינוס
 
על אופן הישום של הדמוקרטיה  |  תורות מיסטיות  |  סמכות הריבון  |  תחלואי הדמוקרטיה הפרלמנטרית  |  מימון להשכלה הגבוהה  |  הימורים באינטרנט  |  התחממות כדור הארץ  |  מי משלם את המע"ם ?  |  מסים  |  שביתת המורים  |  

מונה:



להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


עונת לימודים חצי שנתית

נולדתי במרוקו, והספקתי אף ללמוד שם שנים אחדות (ישיבת אוצר החסידים) בטרם עלינו ארצה. שם הונהגה שיטת לימודים מעניינת:

הלימודים בכל כיתה נמשכו חמישה חודשים בלבד. חודש חופשה לילדים בפסח, שוב לימודים במשך חמישה חודשים, עוד חודש חופשה מראש השנה עד סוכות, וחוזר חלילה.

מתכונת לימודים מרשימה בתכונותיה:

1. רצף לימודים של חמישה חודשים ללא הפרעה משמעותית. אל תזלזלו בכך. כיום, הילדים מתחילים להכנס לאווירת לימודים בספטמבר ובטרם התמקדו כראוי וכבר כבר יוצאים שוב לתקופה ממושכת של חגים!

2. שתי חופשות בשנה, כל אחת בת חודש. מינון טוב ומדוייק. חודש הוא מידה נכונה לילדים! מספיק ארוך להתרעננות וצבירת כוחות, אך לא ארוך מדי עד כדי שעמום. ההתרעננות חשובה מאוד לילדים מכיוון שהם משקיעים מאמץ אינטלקטואלי גדול. בשיטה הקיימת החופש הגדול פשוט ארוך מדי. כולנו היינו ילדים וחווינו זאת. אני אישית, בכל אופן, חשתי תמיד את השמחה בתחילת החופש הגדול ואת השעמום מהתמשכותו הארוכה.

3. עונת לימודים קצרה: חמישה חודשים בלבד. בגלל "הריצה הקצרה". מתאפשר לילדים להשקיע יותר מאמץ בלימודים. כשמתחילים להתעייף, להשתעמם, לאבד עניין - מגיע שוב חופש. הדבר הזה נכון גם לגבי המורים.

4. השיטה מתאימה ללוח החגים היהודי כמו כפפה. כמובן שייתרון מסויים זה אינו קיים אצל אוכלוסיות לא יהודיות.

5. מזג אוויר: את החודשים הלוהטים של יולי-אוגוסט - להעביר בלימודים בכיתה ממוזגת (זהו עידן המזגנים!). לעומת זאת הילדים יקבלו חופש בעיתויים מעולים מבחינת מזג אוויר: תקופת פסח, שהיא תקופת האביב, ותקופת החגים שהיא תקופת הסתיו,  עם מזג האוויר הרענן הבא אחרי החום הלוהט של יולי אוגוסט. 

6. לתלמידים חלשים, או תלמידים חולים שהחמיצו: זה כבר לא נורא להשאר כיתה! לא מדובר באובדן של שנה שלמה אלה באובדן מוגבל. הישארות כיתה יכולה להפוך למנוף חשוב לשיפור הלימודים ולהצלת מצבי פיגור חמורים.

7. לתלמידים טובים במיוחד: יש אפשרות לקפוץ כיתה בלי לדלג על חומר רב מדי. הדבר אפשרי, רצוי מאוד, ותמיד מסתיים בהצלחה.

8. עקב שני הסעיפים הקודמים, יש יותר אחידות ברמת תלמידי הכיתה. למה? תלמידים מוכשרים מדי - כבר קפצו לכיתה העליונה. תלמידים שפיגרו רבות בחומר - כבר נשארו בכיתה שמתחת. לאחידות בכיתה יש יתרונות פדגוגיים חשובים הן למורה והן לתלמיד. פחות מפגרים בחומר ופחות פערים. ועוד: פיגורים שיצטברו במשך 5 חודשים - יהיו קלים יותר מאלה המצטברים במשך שנה.  פיגורים אלה ייסגרו במשך חודש חופשה, שהוא די קרוב: בפסח הקרוב או בראש השנה הקרוב.

9. בשיטה המוצעת יש יותר ימי לימודים לילדים, בלא שמנוחתם תפגע ! אירגון הזמן יעיל יותר.

לסיום דברי אסיים בנימה משועשעת משהו:
כשעברתי למערב ראש"לצ, עבר גם בני לבית ספר חדש. להפתעתי הסתבר לי שבבית הספר לומדים בשיטה חדשה שהייתה נהוגה בכל מערב העיר: תלמידי כיתות א-ב למדו יחד באותה כיתה! וגם תלמידי כתות ג-ד, וגם תלמידי כיתות ה-ו. בני למד בכיתה ד במשותף עם כתה ג. לאחר מכן למד שנתיים רצוף בכיתה ה-ו.
זוהי שיטה המבצעת בערך את ההיפך מהמלצותי פה !
כששמעתי על השיטה לא האמנתי למשמע אוזני. השיטה כל כך בעייתית! חלק מהסעיפים שמניתי לעיל עובדים נגדה, ולא רק. יש בעיות חמורות בהעברת חומר הלימודים, שהוא רציף בעיקרו ובנוי שלבים שלבים. יש פערים אדירים בין היכולת האינטלקטולית של התלמיד המצטיין בכיתה ד לבין התלמיד החלש בכיתה ג. זהו פער שווה ערך ליותר משלוש שנים!
מי המוח התמהוני שהמציא את השיטה הזו? יותר מכך, איך הוא הצליח לשכנע את ראש העיר ומנהלת העיר לבצעה?
חשבתי רבות על העניין והגעתי למסקנה שיש כאן 2 אפשרויות:

א. השיטה הובאה כמות שהיא ממחוזות נידחים שבארצות רחוקות, מחוזות שבהם יש בממוצע 4 תלמידים בכיתה. עכשיו יש יתרון כלכלי מכריע לכך ששתי כיתות רצופות ילמדו יחד. 
ב. ברור שלשיטה יש מגרעות חמורות בנושא ההישגים הלימודיים. אך יש אפשרות שהוגה השיטה ייחס לשיטה ייתרונות חינוכיים וחברתיים. ולא הוטרד מן ההישגים בלימודים. אם אמנם בזה מדובר, איך אפשר בכלל למדוד זאת? אינני רואה , אפילו תאורטית, מחקר היפותטי שיוכל לאשש תיזה זו. נראה שלאחר בכל, מעולם לא ירדתי לסוף דעתו של ממציא השיטה.
סופו של דבר שפרוייקט הלימודים הדו-שנתיים הופסק לאחר שנים אחדות. בתי הספר במערב ראשון חזרו לשיגרה הישראלית הרגילה של כיתות חד-שנתיות. ומי שהפסיד הם כל אותם אלפי ילדים (בהם בני)  שעליהם בוצע הניסוי.

 

חיים אבגד
2005

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
קידום אתרים - קידום אתרים