מחשבות
      לחופו של אוקיינוס
 
על אופן הישום של הדמוקרטיה  |  תורות מיסטיות  |  סמכות הריבון  |  תחלואי הדמוקרטיה הפרלמנטרית  |  מימון להשכלה הגבוהה  |  הימורים באינטרנט  |  התחממות כדור הארץ  |  מי משלם את המע"ם ?  |  מסים  |  שביתת המורים  |  

מונה:



להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


מקבץ לא מסווג

דף הבית >> מקבץ לא מסווג

אבל הבלים

כי ימות המת, בכה נבכה. בעצם, מדוע?
דומני שמוסכם על כולנו כי המת אינו סובל ברגע זה:
אם אתה אדם המאמין בהשארות הנפש (בין אם הנך דתי ובין אם לאו) - בוודאי תסכים לטענה דלעיל. אפשר ואף תטען לאמר שהמת נמצא בעולם שכולו טוב
.
ואם אינך מאמין בהשארות הנפש, אזי מדובר באדם מת;  מכונה שפסקה לפעול, נפש שפסקה מלהרגיש, נשמה שעברה לעולם אחר
. תהיה הפרשנות אשר תהיה, - אין טעם לבכות על המת.

לעתים יש טעם בבכי אם המת הותיר אנשים הזקוקים לו, כגון יתומים, אלמנה, הורים בוכיים וחסרי ישע. אלא שאז אנו נבכה עליהם, לא על המת.

ואם המת יקר לנו? אב, אחות. ילד? כי אז נבכה על עצם הפרידה. כלומר עלינו, לא על המת.

קידום אתרים - קידום אתרים