מחשבות
      לחופו של אוקיינוס
 
על אופן הישום של הדמוקרטיה  |  תורות מיסטיות  |  סמכות הריבון  |  תחלואי הדמוקרטיה הפרלמנטרית  |  מימון להשכלה הגבוהה  |  הימורים באינטרנט  |  התחממות כדור הארץ  |  מי משלם את המע"ם ?  |  מסים  |  שביתת המורים  |  

מונה:



להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


מי משלם את המע"ם ?

דף הבית >> אדם ומדינה >> מי משלם את המע"ם ?
 

מי משלם את המע"ם ?

 

במאמר זה אני דן בשאלה: "מי משלם את המע"ם", האם זה האזרח הקונה, או הסוחר שמוסיף מס זה לשלל המסים שבאמתחתו ?
השאלה נשמעת כאילו היא שאלה משעממת ולא רלוונטית. אך התשובה עליה חשובה מאוד לזכויות האזרחיות הבסיסיות, ומהותית לכבוד האדם וחירותו. התשובה עליה תסיר את המסווה ותחשוף את שקר התעמולה של מוסדות השלטון ופקידי האוצר שנועד לחפות על פשע-מס כלפי האזרחים

מהו מע"ם (מס ערך מוסף)? זהו לכאורה מס- קניות שהטילה הממשלה על כל קניה בתחומי המדינה, למעט מספר מקרים חריגים הפטורים ממס זה. שיעור המע"ם היה 18% בשיאו, ובעת כתיבת שורות אלה עומד שיעורו על 15.5% מסכום המכירה.

גם יבואנים משלמים מס זה: כשהסחורה שהזמינו מגיעה מחו"ל - הם חייבים לשלם עליה מע"ם למשרד האוצר. לכן ההגדרה "בתחומי המדינה" - היא בעייתית למדי, אך לא מעניינו במאמר זה.

דוגמא:

בעל עסק קטן, קיבל מלקוחותיו  במשך חודש ב 20,000 שקל. מותר לעוסק לנכות מסכום זה רכישות שהוא ביצע לצורכי עבודתו, למשל שכירת החנות  ורכישת סחורה, אך לא הוצאות עבודה ולא רבית. מהיתרה הוא חייב לשלם מע"ם לקופת המדינה.
יש לשים לב שאסור לו לנכות מהסכום הוצאות עבודה. וכך בעל העסק לא יכול לנכות את שכר העובדים שהוא מעסיק. הוצאות עבודה אינם הוצאה מוכרת לצורכי מע"ם.
כתוצאה מכך, יש מצבים שהסוחר משלם מס למדינה גם אם הפסיד בעסקיו.
דוגמא קיצונית יותר:
משה מייצר מוצר בעלות של 1000 שקלים שכר עבודה. משה מכר את המוצר ב 600 שקל בגלל חוסר ביקוש. משה הפסיד 400 שקל. נכון שהוא לא צריך לשלם מס? טעות. הוא צריך לשלם כ-80 שקל מע"מ.
עסקים רבים מתבססים על רווח סופי של אחוזים בודדים ממכירותיהם. לפעמים אחוז אחד, לפעמים 5 ולעתים רחוקות יותר מכך. זאת בהשוואה למדינה שלוקחת כ-15 אחוז מנפח המכירות. זאת ללמדך על שיעורי המס הדרקוניים

הממשלה, ושלטונות המס, משכנעים אותנו שאת המע"ם משלמים האזרחים הקונים, והמוכר   "רק" מעביר את המס לשלטונות המדינה.
האומנם ?
או שמא:
הסוחר משלם את המע"ם בנוסף לשאר המסים שהוא חייב בהם ?

בעצם, למה שלא נקבל את ה"הסבר" של הממשלה ?

א.  יש חוסר הגיון בטענת המדינה. יש סתירה מובנית.
טענת המדינה כאילו הקונה הוא זה שמשלם את המע"ם - אינה רלוונטית. מדוע? כי הוא דורשת מהסוחר את תשלום המע"ם. הוא אחראי, הוא מעביר מכיסו לכיס הממשלה. לכן טענת הממשלה ופקידי האוצר אינה רלוונטית. באותה מידה יכלה הממשלה לחייב את הזבובים הנמצאים בחנות בתשלום המע"ם! (נא לא לדאוג מהזבובים. הסוחר אחראי שהם ישלמו.  ולמדינה יש כיסוי מושלם: לא הסוחר משלם, הזבובים משלמים).

ב.   הבה נבצע ניסוי מחשבתי:
מדינה א היא מדינה דמיונית, הדומה מאוד למדינת ישראל, וגם שם יש חוק מע"מ דומה למדינת ישראל. ההבדל הוא שבמדינה זו, הממשלה מצהירה כי מע"ם מוטל על המוכר ולא על הקונה. המוכר הוא זה משלם את המע"ם לממשלה.
אם נתבונן במדינה המקור (ישראל)  ובמדינה א, נגלה שאין שום הבדל ביניהן ! התבונן ונתח וחשוב ככל שתרצה, לא תוכל להבדיל בין המדינות הללו. למעשה, אם לא יאמרו לך מי היא מדינת ישראל ומי היא מדינה א, לא תוכל להבדיל ביניהם !
לכן, האמירה שהאזרח הוא זה שמשלם את המע"ם - היא אמירה חסרת משמעות.

ג.   ניסוי מחשבתי נוסף:
אם אמנם נכון שהקונה הוא שמשלם מע"ם, אפשר, בדיוק מאותן סיבות, לאמור שהקונה משלם גם את מס ההכנסה של המוכר! למשל, אם הסוחר נוהג לשלם 50% מס הכנסה, וכן גם הסיטונאי שלו, קיבלנו מערכת דומה למערכת מע"ם.
בהבדל אחד: מס הכנסה הוא מס הגון מפני שכל ההוצאות הרלוונטיות - מוכרות. וזה מעצים את ההבנה שמע"ם הוא מס גזל, כי אינו מתחשב בכל ההוצאות.

 

ד.  היבט נוסף.
אם אמנם האזרח הוא שמשלם את המס, איזה מין עיוות הוא זה להפוך את כל הסוחרים לגובי מס? הם עובדים אצל המדינה? לא זו בלבד, לא רק שהם מנודבים בכוח הזרוע לשמש כגובי מס, אלא הם גם נאלצים להיות אחראים עליו מפני אי-תשלום, אובדן וגניבה, לבצע פעולות חשבונאיות על חשבונם, ולהוכיח לקלגסי המס כל הזמן שהם "נקיי כפיים". אם זה לא פגיעה בכבוד האדם וחרותו, מה כן?

 

ה.   מנקודת ראותו של הסוחר
המוצר מצא חן בעיני הלקוח עד כי הסכים לשלם לי 100 שקלים תמורתו. הלקוח שילם 100 שקלים בשביל המוצר הממשי, לא בשביל המע"ם. המע"ם אינו מוצר!  הסיבה לתשלום זה היא המוצר. רק המוצר. בלעדי המוצר - אין תשלום! חבל שעלי לשלם מע"ם, הרי הלקוח הסכים לשלם 100 תמורתו.  יכולתי לשמור לעצמי את כל 100 השקלים. לכן, לא הלקוח משלם את המע"ם. אני הוא המשלם!

ו.   מנקודת ראות הלקוח:
אני מוכן לשלם לסוחר 100 שקלים בשביל המוצר הזה. אילולא המוצר, לא הייתי מסכים לשלם לו דבר. מבחינתי אין הבדל בין האם הסוחר לקח את כל הסכום לעצמו, בין אם שלם דמי חסות לבריון המקומי, בין אם שלם מע"ם לממשלה. אם יש מע"מ - הוא משלם אותו, לא אני. כמובן שהייתי מעדיף שלא יהיה מע"ם, אולי אז הוא היה מוזיל את המוצר.

ז.   מי ניזוק מהמע"ם:
משפחת ראובני משתכרת מעט, ומקציבה למכולת  3,000 שקל לחודש. זה לא סכום גדול, ולכן היא צורכת את כולו.
משה, חנווני המכולת, מקבל מהם 3,000 שקל לחודש עבור המוצרים שהם רוכשים.
גם אילולא המע"ם, המשפחה הייתה מוציאה 3000 שקל
אמור מעתה: הסוחר משלם את המע"ם. (השפעת המע"ם על המשפחה התבטאה בהקטנת הצריכה(

יש לשים לב שמס זה אינו תלוי ברווחים אלא במכירות. להלכה, בעל עסק יכול להפסיד ובכל זאת לשלם מע"ם. (למשל: אם סך המכירות הוא 9000 שקל, והוצאות העבודה הן 9100 שקל - האיש יצטרך לשלם מע"ם אפילו שהפסיד(

לכן, אם המדינה דורשת את המע"ם מהסוחר, סימן שהוא זה שמשלם

נקודות נוספות:

המע"ם פוגע בשכבות החלשות יותר מאשר בשכבות החזקות. למה?
כי אדם עשיר צורך רק חלק מהונו לשם קניות ולמימון חלק מהמע"ם של החנווני שלו. שאר הונו - פטור מתשלום מס זה, מכיוון שלא צרך אותו. וכך הוא יכול להמשיך לשאת ריבית.
אדם עני מבצע מימון זה עם  כל מה שיש לו.

אם כך נסכם ונאמר כי המע"ם הוא אבן רחיים על המוכר ועל הקונה כאחד.
מבחינה מעשית הסוחר משלם את כל המע"ם.
הוא אינו יכול לעמוד בכך, וחייב להרים את מחיריו כדי להעביר חלק מהנטל גם לקונה.
כך נטל המע"ם משפיע על  שניהם.

אנו רואים שה"הסבר" החביב על פקידי האוצר ועל הממשל הוא הסבר "משופץ" מסיבות תעמולה. לדבריהם האזרח, הוא ורק הוא, משלם את המע"ם
זוהי תעמולה מתוחכמת להסתרת העובדה שחלק מעסקים במדינה משלמים מסים ברמות הקרובות ל-100 אחוז!
אך חמור מכך: עוסקים רבים משלמים מס בהפסד! עוסקים רבים נמחקו בשל כך. אנשים התאבדו, הגיעו לכלא בגין מס העוועים הזה.
חלק מהקוראים עשוי לאמור: "אז מה? הם עסקים שמרוויחים כסף, הרבה כסף. שישלמו..." . אלא שהעסק הזה הוא לא בהכרח ריווחי. הוא יכול להיות העסק הכושל של דודך, אביך, אחיך, או אף אתה, בעתיד, כשתרצה לפתוח עסק עצמאי.
במקום המס הזה יש להעלות את שיעורי מס ההכנסה, ואז רק מי שהרוויח ישלם. במתכונתו הנוכחית, גם אלה שהפסידו - משלמים

רק מי שחווה את החוויה הנוראית הזו, של תשלום מס בהפסד, מבין את משמעותה! חוויה של גזל. של חוסר אונים, של חוסר כבוד. חוויה שאתה אפס ליד קלגסי המע"ם.

המע"ם חייב להימחק מעל פני האדמה !




חיים אבגד
1995,  2008


 

 

 

 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
קידום אתרים - קידום אתרים