רבות ההצעות לשינוי שיטת הממשל כמספר המציעים ויותר. החל משינוי מספר חברי הכנסת, הפרדת הממשלה מהכנסת, הוספת מנדטים למפלגה הגדולה, המלכת המפלגה הגדולה, העלאת אחוז החסימה מעלה מעלה, שינוי המשטר למשטר נשיאותי דמוי אמריקאי ועוד ועוד.
ההצעה המוצגת כאן אינה הצעה לשינוי שיטת הממשל !
הבשורה הגדולה של הצעה זו הנה הקניה של יכולת מתמדת למדינה לשנות את שיטת הממשל באופן לא אינטרסנטי. יחד עם העברת הסמכויות העליונות לכתובת האמיתית והנכונה: העם.
להקלת ההבנה אתמצת את ההצעה במספר שורות:
תמצית ההצעה
תקום ועדה שתדאג לשפר בהתמדה את שיטת השלטון בישראל.
הוועדה תהיה כפופה לעם ובלתי תלויה בכנסת.
אופן הביצוע:
מינוי הוועדה והסמכתה במשאל עם.
*** סוף ***
הצעה לשנוי מבנה השלטון בישראל
לשם בהירות אפתח בשתי הגדרות:
חוקי שלטון - (בקיצור: ח"שים)
אלה הם מערכת החוקים שעל פיהם נקבעת המערכת השלטונית.
בהשאלה מתחום המחשבים: זו מערכת ההפעלה שבתוכה פועל הממשל.
דוגמא: בכנסת יהיו 120 חברים (או....)
דוגמא: ראש הממשלה יהיה זקוק לאמון של 61 ח"כים (או 50 או...)
דוגמא: הכנסת תיבחר כל 4 שנים.(או 5 או ....)
דוגמא: סמכויות הכנסת...
חוקי ממשלה
חוקים שהממשלה או הכנסת קובעים, והמחייבים את הממשל עצמו (לא את האזרחים), ואשר אינם מהווים "חוק שלטון" כפי שהוגדר לעיל.
למשל: חוק (ספר) התקציב של מדינת ישראל לשנת ....
למשל: הכנסת מסמיכה את X להיות ראש הממשלה.
וכדומה
במבנה החדש יקום גוף שלטוני מינהלי חדש. הוא המועצה המייעצת לעם. להלן: המועצה.
מבט על תפקידי המועצה :
המועצה תהיה ממונה על סדרי השלטון בארץ (קביעת ח"שים – חוקי שלטון). תפקידיה:
א. לגבש ולנסח ח"שים שיוגשו למשאל עם בנושאים הבאים:
1. הגדרת עבודת הכנסת, סמכויותיה וסמכות חבריה. חוקי עבודה לחברי הכנסת.
2. הגדרת עבודת הממשלה, סמכויותיה, וטיב יחסיה עם הכנסת.
3. איתור החלטות כנסת החשודים בהטיה – והעברתם למשאל עם.
ב. למועצה תהיינה גם סמכויות מנהלתיות:
1. לפקח על עבודת הכנסת.
2. במקרה של הפרדת רשויות: לפסוק האם חוק מסוים הוא בסמכות הכנסת או הממשלה.
3. לטפל באותם נושאים המהווים (היום) סמכות מעגלית: תנאי העבודה של חברי הכנסת והממשלה. סמכויות הכנסת, מספר חברי הכנסת וכדומה.
4. ניהול משאלי עם, כולל בחירות.
5. לעיין בהחלטות הכנסת, ולהעביר מי מהן למשאל עם. סיבות אפשריות לכך: ניגוד עניינים, החלטות מוטות.
בגדול: תפקידה של המועצה הוא לעקוב ולבקר את השלטון בישראל, לאתר פגמים מהותיים, ולתקנם באמצעות משאל עם. (כלומר המועצה אינה מוסמכת לומר: "החוק הזה, שהכנסת חוקקה, לא מוצא חן בעיני", אלא: "אנו חוששים שהחוק הזה לא היה מתקבל במשאל עם")
חשוב לציין:
המועצה אינה עצמאית. היא מועצה המייעצת לעם. הבוס שלה הוא העם. הוא הגוף שבראש מעייניה. היא תשמש פה לעם. היא תחשוב ותחקור ותייעץ לו. לאחר שגיבשה ח"ש (חוק שלטוני) – היא מגישה אותו למשאל עם.
המועצה אינה פוליטית במובן המקובל של המילה. היא פשוט משגיחה על האינטרסים של העם. אין בה משמעות לימניים ושמאליים, סוציאליסטים וקפיטליסטים, יהודים וערבים. המטרה שלה בגדול:
1. לוודא שלא נחקקים חוקים נגד רצון העם.
2. לדאוג למערכת שלטון יעילה.
עם זאת, יש לה סמכויות מנהלתיות אחדות, הנובעות מחוקי-שלטון שכבר נקבעו.
דוגמאות להמלצות של המועצה (שתובאנה למשאל ואישור העם):
דוגמא 1: תוקם כנסת ישראל בבחירות תקופתיות של 4 שנים (או 5 או....). העם ייבחר חברי הכנסת בשיטה מפלגתית (או אזורית, או כך וכך).
דוגמא 2: מספר חברי הכנסת יהיה 120 (או....).
דוגמא 3: חבר כנסת לא יהיה רשאי לסחור בקולו, ולכן לא תקום קואליציה. העונש כל סחר קולות יהיה: .....
דוגמא 4: ראש הממשלה ייבחר בבחירות ישירות ע"י העם, והוא לא יהיה זקוק לאישור הכנסת. עם זאת, רשאית הכנסת לפטרו ברוב של: ....., דבר שיגרום לממשלת מעבר ברשות סגנו, ובחירות חדשות לרשות הממשלה.
דוגמא 5: תהיה הפרדה מוחלטת בין מפלגות שלטון למפלגות כנסת, והן לא תקראנה בשם דומה. (למשל לא: העבודה לכנסת, העבודה לממשלה). כלומר, אותו גוף לא יוכל לרוץ ל-2 המוסדות: כנסת וממשלה. (זוהי רק דוגמא).
דוגמא 6: כל חוק כנסת חדש יאושרר שוב לאחר 5 שנים. לא אושרר – יבוטל.
דוגמא 7: כל חוק כנסת יעבור אשרור כל 20 שנה.
דוגמא 8: כללים לפעילותם של לוביסטים בכנסת: ......
באמצעות הח"שים, המועצה מייצרת שלטון יציב, עם גמישות מספקת לתיקונים ושינויים.
הכנסת – אינה כפופה למועצה. למרות שהמועצה יכולה (תיאורטית) לבטל את הכנסת – היא תוכל לעשות זאת, כאמור, רק במשאל עם. (מבחינה מעשית: לא תוכל). אין למועצה סמכות ישירה לבטל חוקי כנסת. היא תוכל רק להמליץ לעם.
המועצה לא תוכל (כמובן) להסמיך את עצמה לפעולות שלטוניות כלשהן, ואינה יכולה אפילו להציע זאת (זה חייב להיות מעוגן בחוקי ההפעלה של המועצה עצמה). בכך יישמר לנצח אופייה הניטראלי וחוסר האינטרסנטיות שלה.
לרשות המועצה יעמוד מנגנון משאלי עם מתוקצב ע"פ חוק יסוד המועצה. באמצעותו יתבצעו משאלי עם כגון ח"שים, בחירות לכנסת, בחירות לממשלה, בחירות לנשיאות.
לרשות המועצה יעמוד מנגנון בקרה שלטונית שתפקידו יהיה למדוד ולספק למועצה מידע על איכות המבנה השלטוני ויעילותו.
לאור הדברים שנאמרו, כך יראו שלושת הגופים:
הכנסת
הכנסת היא הגוף המחוקק. היא תעביר חוקים שונים שאינם חוקי שלטון (תחום זה שייך למועצה), ולא חוקי ממשלה (שייך לממשלה).
היא תחליט החלטות כגון:
הגדרות של מותר ואסור לכלל האזרחים.
כללי ענישה.
חוקה שאינה חוקה שלטונית. (זכויות פרט אבל לא סדרי שלטון)
מינוי שופטים. (לאו דווקא באופן ישיר).
כלל החוקים האזרחיים להתנהלות האזרחית ולשלטון המקומי.
תקנות שונות (לדוגמא "על מועמד לראשות עיר להיות בעל השכלה במנהל ציבורי לפחות 3 שנים לפני מועד הבחירות", או: "מותר לנסוע ברמזור ירוק, ואסור באדום" )
לגבי חוקי ממשלה - אם הממשלה תמשיך להיגזר מן הכנסת, כפי שנהוג היום, תוכל הכנסת להמשיך ולחוקק חוקי ממשלה. אם המועצה תחליט על הפרדה - החוקים הללו יתקבלו בידי הממשלה.
הממשלה
שום מדינה לא יכולה להתנהל ללא ממשלה, ולכן הממשלה חייבת להיות מוקמת בהתאם למערכת הח"שים.
למשל: את הממשלה בונה ראש הממשלה.
למשל: הממשלה תהיה ממונית על תקציב המדינה ועל כל זרועותיה השלטוניות: חוץ, בטחון, בטחון פנים, סעד, תשתיות, תחבורה, מדע, חינוך.
למשל: הבחירות לראשות הממשלה תהיינה מדי 5 שנים (או....), בסדרים אלה ואלה....
למשל: אם ראש הממשלה יהיה בנבצרות כי אז ....
האם רצוי, ובאיזה תנאים, להכפיף החלטת כנסת על הממשלה.
המועצה אינה חייבת להפריד את הממשלה מן הכנסת. וייתכן כי בשלב בראשון לפחות, הממשלה תמשיך להיגזר מן הכנסת.
המועצה
המועצה תקיים התייעצות קבועה עם חברי כנסת ועם ראש הממשלה בדבר תיקונים ושיפורים למבנה השלטוני.
מבנה המועצה
כפי שרואים לעיל, הגוף השלטוני המכוון הוא המועצה, לא הכנסת.
וזאת הצעתי למבנה הגוף הזה:
1. בגוף יהיו 7 חברים.
2. נשיא המדינה (עם סמכויות דומות להיום) יהיה אחד מהם.
3. כל שנה ייבחר העם חבר חדש במקום החבר הוותיק ביותר במועצה.
כך יהיו במועצה 7 חברים למשך 7 שנים כל אחד. אחד מהם הוא נשיא המדינה שגם הוא ייבחר כל 7 שנים.
למה 7 חברי מועצה ?
המספר 7 אינו מקרי, אלא נובע מאנליזת מצב:
המספר צריך להיות מתאים לאורך קדנציה של חבר מועצה. נאמר: עד 10 שנים.
הוא צריך להיות די גדול כדי לאפשר שיקול דעת ובקרה של דעות אחרות. נאמר: לפחות 7.
הוא מספר אי זוגי, בכך מסייע לפסקנות והחלטיות.
קיבלנו רק 2 אפשרויות: 7 ו-9. העדפתי את המספר 7 משיקולים נוספים.
כללי בניית המועצה:
כל שנה נכנס למועצה אדם חדש, במקום הוותיק ביותר. אדם זה נבחר ישירות במשאל עם.
מה הפרופיל של חבר מועצה נבחר? (זוהי הערכתי האישית בלבד) האיש(ה) שיבחר למועצה יהיה בעל אופי מאוזן, ממרכז החברה ומטוביה, שאינו מעורר התנגדות או עוינות. חכם ומקובל בעיני העם.
כך מקבלים 7 חברי מועצה שיש הסכמה ציבורית בדבר איכותו של כל אחד מהם. (להבדיל מרשימות מפלגתיות)
שיקולי הציבור בעת בחירה בין המועמדים: אלה שיקולים שאינם שיקולים פוליטיים רגילים. הציבור בוחר כל שנה את זה שנראה לו הכי נאמן לציבור, הכי נאמן לדמוקרטיה מביו המועמדים. עם השפעה קלושה של דעותיו הפוליטיות. (ממילא אין לדעות אלה אפשרות השפעה של ממש)
ההחלפה האיטית של חברי המועצה – רק אחד כל שנה – תגרום למוסד זה להיות יציב, ושחבריו יהיו מקצועיים ומעורים היטב בסוגיות מנהל ושלטון (להבדיל מהכנסת שחבריה עלולים להתחלף כולם ).
כמובן שיש לתקן תקנות למקרה נבצרות של מי מהמועצה. תקנות שכאלה תוכל המועצה הראשונה לנסח בעצמה.
נוסח השבועה של חבר מועצה יישקף היטב את תפקידו כנאמן ציבור ולא כאיש המקדם את דעותיו הפוליטיות האישיות.
חבר מועצה לא יוכל לכהן בשום תפקיד ציבורי במקביל. (מלבד הנשיא). אסור שיהיה חבר כנסת, או ממשלה. הוא יהיה חייב להפסיק חברותו בכל מפלגה שהיא, בכל תנועה פוליטית (המעמידה עצמה לבחירות). מין הדין שיתחייב לציבור למשרה מלאה, שלא ינהל עסקים עצמאיים, עמותות וכדומה, ושיתחייב לפרוש ברגע שמצב בריאותו לא יאפשר לו למלא תפקידו היטב.
משאלי עם
כאמור: משאלי עם יהיו באחריות המועצה. היא תעביר למשאל עם את כל אלה:
1. כל אחד מחוקי השלטון (ח"שים) שהיא הוגה.
2. בחירות לכנסת.
3. בחירות לממשלה - אם יוחלט להפרידם מהכנסת.
4. בחירת כל אחד מחברי המועצה, בהם הנשיא.
5. אשרור חלק מחוקי כנסת (רק מיעוטם. אלה החשודים בהטיה, כפי שהוזכר לעיל)
כמה משאלי עם בממוצע יהיו כל שנה?
להערכתי – כ-5 משאלי עם בשנה, כולל בחירות. (בשנים הראשונות – יהיו יותר)
כמובן, נקודת הפתיחה תהיה המצב כמות שהוא היום: כנסת שבה 120 ח"כים, שיטת קואליציה, ממשלה הכפופה לכנסת וכו'. המצב ישונה בהדרגה ובפיקוח מלא.
מיותר לציין שאין שום בעיה טכנולוגית לקיים משאלי עם רבים. אפילו אחד בשבוע.
בעלי זכות בחירה במשאל עם: זוהי שאלה שלטונית. ולכן היא תוחלט במשאל עם. (נקודת פתיחה: המצב כיום).
סיכום
הדמוקרטיה הישראלית קפאה על שמריה במשך 60 שנה ללא יכולת לשנות משהו. אמנם נשמעו רעיונות למכביר בדבר בחירות אזוריות, העלאת אחוז החסימה, המלכת המפלגה שיש לה רוב ועוד. אפס, אי אפשר היה לשנות משהו באמת. הדמוקרטיה הישראלית לא השתנת במשך 60 שנה, למרות שהדרישה לשינוי זעקה לשמים.
למה לא היה שינוי? אולי כי הכנסת מחזיקה בכל הסמכויות וחוששת להרפות. לכן אפילו אם היה נעשה שינוי כלשהו – הוא היה נעשה במשורה, בחשש מפגיעה כלשהי בסמכות הכנסת. ואולי חברי הכנסת לא מסוגלים לנהל דיון איכותי אמיתי, ואולי רק חסר מנהיג.
הבשורה הגדולה של הצעה זו הנה היכולת המובנית לשנות את שיטת הממשל (הדמוקרטית), באופן רציף ומתמשך.
מרגע שנקבעה המועצה, היא תהיה עסוקה אך ורק בשינוי ושיפור של הממשל.
מה נדרש כדי ליישם זאת?
1. 7 חברי המועצה הראשונים יכולים להיקבע אפילו שרירותית ע"י הנשיא (הוא עצמו יהיה אחד מהם).
2. הסמכת המועצה במשאל עם לאור התוואים דלעיל.
זהו. יצאנו לדרך.
בשלב זה הכנסת והממשלה ממשיכים לתפקד כרגיל, כל עוד לא היה שינוי שנוסח בידי במועצה ועבר משאל עם. שאר חוקי המדינה ממשיכים בתוקפם. לא תהיה אנרכיה.
מרגע שהמועצה מונתה והוסמכה בידי העם, היא תתחיל לקיים דיונים כדי לגבש הצעות לשינויים בשיטת הממשל. הצעות שונות יגיעו למועצה ממקורות שונים. הצעות יישקלו. חלקם ייפול. חלקם ישופר. סופו של דבר שתגובש הצעה ותובא למשאל עם.
שיפור המבנה השלטוני הינו משימה מתמשכת. זה אינו "זבנג וגמרנו". אסור שזה יהיה כך. מה עוד שכנראה השיטה הדמוקרטית האופטימאלית אולי אינה קבועה אלא משתנה עם הזמן. לכן, הצעתי כוללת את הגמישות הנדרשת: שינויים רציפים בשיטת הממשל.
מי יבטיח לנו שהמועצה לא תקפא על שמריה כמו הכנסת?
כי זהו תפקידה היחיד וכן כי המועצה אינה אינטרסנטית. היא עוסקת בחלוקת הסמכויות השלטוניות – בלי שתוכל לחלק לעצמה שום נתח. אפילו לא זעיר. כל החלטותיה טעונות משאל עם – וזה כשלעצמו מהווה בלם נוסף. אסור יהיה לה להגיש הצעה לעם שמהותה הסמכה שלטונית כלשהי למועצה עצמה. סעיף זה חייב להיות סעיף ראשוני ומהותי להקמת המועצה.
מן הראוי לאפשר לבג"צ להגיש הצעה למשאל עם ע"פ בחירתו וניסוחו, פעם בשנה. (זה רק שסתום בטחון. בימים כתקנם לא יהא צורך להשתמש בו)
בטעינה...