מחשבות
      לחופו של אוקיינוס
 
על אופן הישום של הדמוקרטיה  |  תורות מיסטיות  |  סמכות הריבון  |  תחלואי הדמוקרטיה הפרלמנטרית  |  מימון להשכלה הגבוהה  |  הימורים באינטרנט  |  התחממות כדור הארץ  |  מי משלם את המע"ם ?  |  מסים  |  שביתת המורים  |  

מונה:



להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


הצעה לשינוי מבנה השלטון בישראל

דף הבית >> דמוקרטיה >> הצעה לשינוי מבנה השלטון בישראל
 
הצעה לשינוי מבנה השלטון
במדינות הדמוקרטיות בכלל ובישראל בפרט
 
 
כהקדמה רצוי לעיין במאמרים:
"דמוקרטיה גנובה", 
"על אופן היישום של הדמוקרטיה",
ובפרט במאמר: "תחלואי המשטר הפרלמנטארי"
 
 
רבות ההצעות לשינוי שיטת הממשל כמספר המציעים ויותר. החל משינוי מספר חברי הכנסת, הפרדת הממשלה מהכנסת, הוספת מנדטים למפלגה הגדולה, המלכת המפלגה הגדולה, העלאת אחוז החסימה מעלה, שינוי המשטר למשטר נשיאותי דמוי אמריקאי ועוד.
 
ההצעה המוצגת כאן אינה הצעה לשינוי שיטת הממשל !
מדובר כאן בהקניית יכולת לכל משטר קיים: יכולת מתמדת לשנות את שיטת הממשל באופן גמיש, אחראי, מלומד ובלתי אינטרסנטי. יחד עם העברת הסמכות העליונה לכתובת האמיתית והנכונה: העם.
 
להקלת ההבנה אתמצת את ההצעה במספר שורות:
 
תמצית ההצעה
 
תקום ועדה שתדאג לשפר בהתמדה את שיטת השלטון בישראל.
הוועדה תהיה כפופה לעם ובלתי תלויה בכנסת.
 
אופן הביצוע:
מינוי הוועדה ע"י הנשיא ובהסכמת הכנסת.
תפקידיה יאושררו במשאל עם.
 
*** סוף ***
 
 
 
 
הצעה לשנוי מבנה השלטון בישראל
 
לשם בהירות אפתח בשתי הגדרות:
 
חוקי שלטון - (בקיצור: ח"שים)
אלה הם מערכת החוקים שעל פיהם נקבעת המערכת השלטונית.
בהשאלה מתחום המחשבים: זו מערכת ההפעלה שבתוכה פועל הממשל.
דוגמא:  בכנסת יהיו 120 חברים (או....)
דוגמא: ראש הממשלה יהיה זקוק לאמון של 61 ח"כים (או 50 או...)
דוגמא: הכנסת תיבחר כל 4 שנים.(או 5 או ....)
דוגמא: סמכויות הכנסת...
 
חוקי ממשלה
חוקים שהממשלה או הכנסת קובעים, בד"כ מדובר בחוקים חד פעמיים, והמחייבים את הממשל עצמו (לא את האזרחים), ואשר אינם מהווים "חוק שלטון" כפי שהוגדר לעיל.
למשל: חוק (ספר) התקציב של מדינת ישראל לשנת ....
למשל: הכנסת מסמיכה את ההרכב הזה לתפקד כממשלה.
וכדומה

 
 
במבנה החדש יקום גוף שלטוני מינהלי חדש. הוא המועצה המייעצת לעם. להלן: המועצה.  יש לשים לב לכך שהמועצה מייעצת לעם ולא לשום גוף אחר.
 
מבט על תפקידי המועצה :
  1. לעקוב אחר סדרי השלטון בארץ ולשפרם. לא כמשימה חד פעמית, אלא כמשימה רציפה ומתמשכת.
  2. לשמש כשוטר מנהלתי מטעם העם. להגן על העם מפני החלטות שרירותיות של הכנסת, אשר רוב העם מתנגד להן.
 
כך, משימות המועצה יכללו את הגדרת עבודת הכנסת, סמכויותיה וסמכות חבריה. חוקי עבודה לחברי הכנסת. הגדרת עבודת הממשלה, סמכויותיה, וטיב יחסיה עם הכנסת.
למועצה תהיינה גם סמכויות מנהלתיות: לפקח על עבודת הכנסת. במקרה של הפרדת רשויות: חלוקת הסמכויות בין הכנסת לממשלה. לטפל באותם נושאים המהווים (היום) סמכות מעגלית כגון תנאי העבודה של חברי הכנסת והממשלה. סמכויות הכנסת, מספר חברי הכנסת וכדומה. ניהול משאלי עם, כולל בחירות. המועצה יכולה להיות אב לארגון אזרחי שיילחם ביעילות בחברות מסחריות נצלניות. וכמובן: לעיין בהחלטות הכנסת, ולהעביר מי מהן למשאל עם. סיבות אפשריות לכך: ניגוד עניינים, החלטות מוטות.
יש לשם לב שלמועצה תהיה סמכות מנהלתית לאכוף חוקי שלטון קיימים, אך לא סמכות לחוקק אותם. תיקון החוקים יבוצע רק באמצעות משאל עם. כלומר המועצה אינה מוסמכת לומר: "החוק הזה, שהכנסת חוקקה, לא מוצא חן בעיני", אלא: "אנו חוששים שהחוק הזה לא היה מתקבל במשאל עם, ועל כן נגיש אותו למשאל עם".
 
חשוב לציין:
המועצה אינה עצמאית. היא מועצה המייעצת לעם. הבוס שלה הוא העם. הוא הגוף שבראש מעייניה.  היא תשמש פה לעם. היא תחשוב ותחקור ותייעץ לו. לאחר שגיבשה ח"ש (חוק שלטוני) – היא מגישה אותו למשאל עם.
המועצה אינה פוליטית במובן המקובל של המילה. היא פשוט משגיחה על האינטרסים של העם. אין בה משמעות לימניים ושמאליים, סוציאליסטים וקפיטליסטים, יהודים וערבים. המטרה  שלה בגדול:
1. לוודא שלא נחקקים חוקים נגד רצון העם.
2. לדאוג למערכת שלטון יעילה.
עם זאת, יש לה סמכויות מנהלתיות אחדות, הנובעות מחוקי-שלטון שכבר נקבעו.
 
דוגמאות להמלצות של המועצה (שתובאנה למשאל ואישור העם):
דוגמא 1: תוקם כנסת ישראל בבחירות תקופתיות של 4 שנים (או 5 או....). העם ייבחר חברי הכנסת בשיטה מפלגתית (או אזורית, או כך וכך).
דוגמא 2: מספר חברי הכנסת יהיה 120 (או....).
דוגמא 3: חבר כנסת לא יהיה רשאי לסחור בקולו, ולכן לא תקום קואליציה.
דוגמא 4: ראש הממשלה ייבחר בבחירות ישירות ע"י העם, והוא לא יהיה זקוק לאישור הכנסת. עם זאת, רשאית הכנסת לפטרו ברוב של: ....., דבר שיגרום לממשלת מעבר ברשות סגנו, ובחירות חדשות לרשות הממשלה.
דוגמא 5: תהיה הפרדה מוחלטת בין מפלגות שלטון למפלגות כנסת, והן לא תקראנה בשם דומה. (למשל לא: העבודה לכנסת, העבודה לממשלה). כלומר, אותו גוף לא יוכל לרוץ ל-2 המוסדות: כנסת וממשלה. (זוהי רק דוגמא).
דוגמא 6: כל חוק כנסת חדש יאושרר שוב לאחר 5 שנים. לא אושרר – יבוטל.
דוגמא 7: כל חוק כנסת יעבור אשרור נוסף כל 20 שנה.
דוגמא 8: כללים לפעילותם של לוביסטים בכנסת: ......
החוקים דלעיל הנם רק דוגמאות. המועצה בהחלט עשויה להציע לעם הצעות ח"ש ע"פ המסקנות שהיא הגיעה אליהן.
באמצעות הח"שים, המועצה מייצרת שלטון יציב, עם גמישות מספקת לתיקונים ושינויים.
הכנסת – אינה כפופה למועצה. למרות שהמועצה יכולה (תיאורטית) לבטל את הכנסת – היא תוכל לעשות זאת, כאמור, רק במשאל עם. (מבחינה מעשית: לא תוכל). אין למועצה סמכות ישירה לבטל חוקי כנסת. היא תוכל רק להמליץ לעם.
המועצה לא תוכל (כמובן) להסמיך את עצמה לפעולות שלטוניות כלשהן, ואינה יכולה אפילו להציע זאת (זה חייב להיות מעוגן בחוקי ההפעלה של המועצה עצמה). בכך יישמר לנצח אופייה הניטראלי וחוסר האינטרסנטיות שלה.
לרשות המועצה יעמוד מנגנון משאלי עם מתוקצב ע"פ חוק יסוד המועצה. באמצעותו יתבצעו משאלי עם כגון ח"שים, בחירות לכנסת, בחירות לממשלה, בחירות לנשיאות.
לרשות המועצה יעמוד מנגנון בקרה שלטונית שתפקידו יהיה למדוד ולספק למועצה מידע על איכות המבנה השלטוני ויעילותו.
הערה: בעשרות השנים האחרונות הוצעו ופורסמו שיטות שונות לשינוי שיטת הממשל. חלקן טובות יותר, חלקן פחות. לא היה גוף שייבחן אותן לעומק, והכנסת תמיד הייתה אינטרסנטית מדי מכדי לשנות. שלא לדבר על כך שתמיד יש סיכוי להחלפת ממשל בגרוע ממנו. זה עשוי להיות אסון: לא יהיה לכנסת כוח, רצון או יכולת לשנות חזרה. המיוחד בשיטה המוצעת הוא הגמישות המחשבתית. מועצה שכזו תהיה חכמה ומנוסה כדי לבחון את כל הרעיונות, ובנויה ליישמם במהירות, תוך תיקון מהיר של משגים.
 
לאור הדברים שנאמרו, כך יראו שלושת הגופים:
 
הכנסת
הכנסת היא הגוף המחוקק. היא תמשיך בעבודתה ממש כמו היום למעט חוקי שלטון (תחום זה שייך למועצה).
 
הממשלה
שום מדינה לא יכולה להתנהל ללא ממשלה, ולכן הממשלה חייבת להיות מוקמת בהתאם למערכת הח"שים.
למשל: את הממשלה מרכיב ראש הממשלה.
למשל: הממשלה תהיה ממונית על תקציב המדינה ועל כל זרועותיה השלטוניות: חוץ, בטחון, בטחון פנים, סעד, תשתיות, תחבורה, מדע, חינוך.
למשל: הבחירות לראשות הממשלה תהיינה מדי 5 שנים (או....), בסדרים אלה ואלה....
למשל: אם ראש הממשלה יהיה בנבצרות כי אז ....
האם רצוי, ובאיזה תנאים, להכפיף החלטת כנסת על הממשלה.
המועצה אינה חייבת להפריד את הממשלה מן הכנסת. וייתכן כי בשלב בראשון לפחות, הממשלה תמשיך להיגזר מן הכנסת.
 
המועצה
המועצה תקיים התייעצות קבועה עם חברי כנסת ועם ראש הממשלה בדבר תיקונים ושיפורים למבנה השלטוני.
היא עשויה לשנות את מבנה הכנסת, להקים בית עליון ותחתון, להגדיל ולהקטין מספר חברים, לשנות את שיטת הבחירות, להאריך את תקופת חיי הכנסת ועוד, והכול רק באישור העם באמצעות משאל עם.
בנוסף, המועצה תפקח על עבודת הכנסת ותמנע מצבים שבהם הכנסת מחוקקת חוקים מעל ראשו של הציבור. היא עשויה להחליט האם חוק שהתקבל או נדחה ע"י הכנסת - יעבור משאל עם להכרעה סופית על קבלתו או דחייתו.
מבנה המועצה:
כפי שרואים לעיל, הגוף השלטוני המכוון הוא המועצה, לא הכנסת.
וזאת הצעתי למבנה הגוף הזה:
    1. בגוף יהיו  7 חברים.
    2. נשיא המדינה (מצויד גם בסמכויותיו כיום) יהיה אחד מהם.
    3. כל שנה ייבחר העם חבר חדש במקום החבר הוותיק ביותר במועצה.
כך יהיו במועצה 7 חברים למשך 7 שנים כל אחד. אחד מהם הוא נשיא המדינה שגם הוא ייבחר כל 7 שנים.
 
למה 7 חברי מועצה ?
המספר 7 אינו מקרי, אלא נובע מניתוח המצב:
המספר צריך להיות מתאים לאורך קדנציה סביר של אדם. נאמר: עד 10 שנים.
המספר צריך להיות די גדול כדי לאפשר שיקול דעת וסיעור מוחות. נאמר: לפחות 7 חברי מועצה.
הוא מספר אי זוגי, בכך מסייע לפסקנות והחלטיות. 
קיבלנו רק 2 אפשרויות: 7 ו-9. העדפתי את המספר 7 כי תחושתי היא ש-9 שנים היא תקופה ארוכה מדי, הגם שלא אבסורדית.
 
 
מהלך חיי המועצה:
כל שנה נכנס למועצה אדם חדש, במקום הוותיק ביותר. אדם זה נבחר ישירות במשאל עם.
מה הפרופיל של חבר מועצה נבחר? (זוהי הערכתי האישית בלבד) האיש(ה) שיבחר למועצה יהיה בעל אופי מאוזן, ממרכז החברה ומטוביה, שאינו מעורר התנגדות או עוינות. חכם ומקובל בעיני העם.
כך  מקבלים 7 חברי מועצה שיש הסכמה ציבורית בדבר איכותו של כל אחד מהם. להבדיל מרשימות מפלגתיות.
שיקולי הציבור בעת בחירה בין המועמדים: אלה שיקולים שאינם שיקולים פוליטיים רגילים. הציבור בוחר כל שנה את זה שנראה לו נאמן לציבור, הנאמן ביותר לדמוקרטיה מביו המועמדים. עם השפעה קלושה של דעותיו הפוליטיות. (ממילא אין לדעות אלה אפשרות השפעה של ממש)
ההחלפה האיטית של חברי המועצה – רק אחד כל שנה – תגרום למוסד זה להיות יציב, ושחבריו יהיו מקצועיים ומעורים היטב בסוגיות מנהל ושלטון (להבדיל מהכנסת שחבריה עלולים להתחלף כולם ).
כמובן שיש לתקן תקנות למקרה נבצרות של מי מהמועצה. תקנות שכאלה תוכל המועצה הראשונה לנסח בעצמה.
נוסח השבועה של חבר מועצה יישקף היטב את תפקידו כנאמן ציבור ולא כאיש המקדם את דעותיו הפוליטיות האישיות.
חבר מועצה לא יוכל לכהן בשום תפקיד ציבורי במקביל. (מלבד הנשיא). אסור שיהיה חבר כנסת, או ממשלה. הוא יהיה חייב להפסיק חברותו בכל מפלגה שהיא, בכל תנועה פוליטית (המעמידה עצמה לבחירות). מין הדין שיתחייב לציבור למשרה מלאה, שלא ינהל עסקים עצמאיים, עמותות וכדומה, ושיתחייב לפרוש ברגע שמצב בריאותו לא יאפשר לו למלא תפקידו היטב.
 
 
משאלי עם
 
כאמור: משאלי עם יהיו באחריות המועצה. היא תעביר למשאל עם את כל אלה:
    1. חוקי שלטון (ח"שים) שהיא הוגה. (מצב התחלתי: חוקי השלטון התקפים היום)
    2. בחירות לכנסת (בחירות לכנסת הם למעשה משאל עם).
    3. בחירות לממשלה - אם יוחלט להפרידם מהכנסת.
    4. בחירת כל אחד מחברי המועצה, בהם הנשיא.
    5. אישרור/ביטול חוקי כנסת החשודים בהטיה.
 
כמה משאלי עם בממוצע יהיו כל שנה?
להערכתי – כ-5 משאלי עם בשנה, כולל בחירות. (בשנים הראשונות – יהיו יותר)
כמובן, נקודת הפתיחה תהיה המצב כמות שהוא היום: כנסת שבה 120 ח"כים, שיטת קואליציה, ממשלה הכפופה לכנסת  וכו'. המצב ישונה בהדרגה ובפיקוח מלא.
 
מיותר לציין שאין מניעה טכנולוגית בקיום משאלי עם רבים. אך לא יהיה צורך בכך: הכנסת תימצא עד מהרה שאין טעם בהעברת חוקים נגד הסכמת העם.
 
סיכום
 
הדמוקרטיה הישראלית קפאה על שמריה במשך 60 שנה ללא יכולת לשנות משהו. אמנם נשמעו רעיונות למכביר בדבר בחירות אזוריות, העלאת אחוז החסימה, המלכת המפלגה  הגדולה ועוד. אפס, אי אפשר היה לשנות משהו באמת. הדמוקרטיה הישראלית לא השתנת במשך 60 שנה, למרות שהדרישה לשינוי זעקה לשמים.
למה לא היה שינוי? אולי כי הכנסת מחזיקה בכל הסמכויות וחוששת להרפות. לכן אפילו אם היה נעשה שינוי כלשהו – הוא היה נעשה במשורה, בחשש מפגיעה כלשהי בסמכות הכנסת. ואולי חברי הכנסת לא מסוגלים לנהל דיון איכותי אמיתי, ואולי רק חסר מנהיג.
הבשורה הגדולה של הצעה זו הנה היכולת המובנית לשנות את שיטת הממשל (הדמוקרטית), באופן רציף ומתמשך.
מרגע שנקבעה המועצה, היא תהיה עסוקה אך ורק בשינוי ושיפור של הממשל.
 
מה נדרש כדי ליישם זאת?
1. 7 חברי המועצה הראשונים יכולים להיקבע אפילו שרירותית ע"י הנשיא (הוא עצמו יהיה אחד מהם).
2. הסמכת המועצה במשאל עם לאור התוואים דלעיל.
זהו. יצאנו לדרך.
 
בשלב זה הכנסת והממשלה ממשיכים לתפקד כרגיל, כל עוד לא היה שינוי שנוסח בידי במועצה ועבר משאל עם. שאר חוקי המדינה ממשיכים בתוקפם. לא תהיה אנרכיה.
מרגע שהמועצה מונתה והוסמכה בידי העם, היא תתחיל לקיים דיונים כדי לגבש הצעות לשינויים בשיטת הממשל. הצעות שונות יגיעו למועצה ממקורות שונים. הצעות יישקלו. חלקם ייפול. חלקם ישופר. סופו של דבר שתגובש הצעה ותובא למשאל עם.
שיפור המבנה השלטוני הינו משימה מתמשכת. זה אינו "זבנג וגמרנו". אסור שזה יהיה כך. מה עוד שכנראה השיטה הדמוקרטית האופטימאלית אולי אינה קבועה אלא משתנה עם הזמן. לכן, הצעתי כוללת את הגמישות הנדרשת: שינויים רציפים בשיטת הממשל.
 
מי יבטיח לנו שהמועצה לא תקפא על שמריה כמו הכנסת?
כי זהו תפקידה היחיד וכן כי המועצה אינה אינטרסנטית. היא עוסקת בחלוקת הסמכויות השלטוניות – בלי שתוכל לחלק לעצמה שום נתח. אפילו לא זעיר. כל החלטותיה טעונות משאל עם – וזה כשלעצמו מהווה בלם נוסף. אסור יהיה לה להגיש הצעה לעם שמהותה הסמכה שלטונית כלשהי למועצה עצמה. סעיף זה חייב להיות סעיף ראשוני ומהותי להקמת המועצה.
עוד: כדי למנוע הסתאבות של המועצה, מן הראוי לאפשר לבג"צ להגיש הצעה למשאל עם ע"פ בחירתו וניסוחו, אולי כפסיקה בעניין שייזדמן, פעם בשנה. (זה רק שסתום בטחון. בימים כתקנם לא יהא צורך להשתמש בו)

האומנם שיטה זו עדיפה על כל שיטה אחרת?
יש סיבה טובה לחשוב כך. אם ל"מכון ישראלי לדמוקרטיה" או לכל גוף אחר יש הצעה לשיפור שיטת הממשל. אפשר יהיה להציע שיטה זו למועצה והיא תעמידה למשאל עם אם תמצא זאת לנכון. כלומר ששיטה זו אינה מונעת רעיונות מוצלחים. אדרבא. המועצה עצמה מורכבת מאנשים איכותיים ביותר שיבחנו לעומק כל הצעה.
 
חיים אבגד
ינואר 2010
 
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
קידום אתרים - קידום אתרים