מדינות דמוקרטיות רבות מתהדרות בתואר דמוקרטיה.
האומנם הן כאלה?
מהי, בעצם, דמוקרטיה?
בסדרת מאמרים זו אני מחדד שאלה זו.
האם זה שיש לציבור השפעה משמעו שמדובר באמת בדמוקרטיה ? האם יש לו שליטה בנעשה? מה רמתה של שליטה זו?
לחידוד שאלה זו נעיין בדוגמא:
אתה משחק קלפים עם חבריך. לפני החלוקה – אתה מערבב היטב את הקלפים.
האם באמצעות הערבוב השפעת על תוצאות החלוקה? (כן)
האם באמצעות הערבוב שלטת כרצונך בתוצאות החלוקה? (לא)
האין זה כל העניין? כשאנו בוחרים - האין זה מתוך כוונה לשלוט בתוצאה? מה שקורה בפועל הוא הצבעה בבחירות שהשפעתה קלושה. למשל: קיבלנו לא אחת ממשלה המורכבת מחברי הכנסת הכי ימניים בכנסת, ומחברי הכנסת הכי דתיים בכנסת. ממשלה דתית יותר וימנית יותר ממה שהבוחר הממוצע רוצה.
בסדרת מאמרים זו אעיין במושג דמוקרטיה, על היבטיו והאופנים השונים של יישומיו. חולשותיו וחזקותיו.
דגש מיוחד, כמובן, לדמוקרטיה הישראלית.
על אופן הישום של הדמוקרטיה
דמוקרטיה - האם השיטות הדמוקרטיות הקימות הן אמנם דמוקרטיות?
עיון במונח "דמוקרטיה": פרוש המושג, ניתוחו, אופן יישומו בארץ ובעולם.
האם הכנסת מייצגת את העם ?
חוק בולט שהכנסת קבלה - ללא סמכות. ולכן - אינו בר תוקף. מאמר זה מתייחס לשתי החלטות דומות וחשובות שהתקבלו בשנים 2001-2 בכנסת ובמרכז הליכוד. מאמר זה יפריך את שתי ההחלטות, ויראה כי הגופים שהחליטו, עשו זא
השיטה האולטמטיבית לישום נכון של רעיון הדמוקרטיה, לשינוי מבנה השלטון בישראל. השיטה הכוללת את כל האחרות: דמוקרטיה גמישה, פרגמטית, נאמנה לעם, משרתת ציבור.
על אופן הישום של הדמוקרטיה